Skip to content

שליטה עצמית ודחיית סיפוקים

רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית

וכרת ובנית מצור על העיר"[דברים כ, יט-כ]

החיילים בזמן הקרב היו כורתים כל עץ הקיים בסביבה, מבלי להבדיל בין עצי סרק לעצי פרי.

אתם תכבשו את העיר ומה הלאה? מה יהיה כאשר תזדקקו לעצי הפרי ותגלו שעליכם להתחיל בנטיעות חדשות. לכן כל עוד יש לפניכם עצי סרק זמינים, אסור לכם לכרות עצי פרי. ומדוע?

 "כי האדם עץ השדה"  האדם ניזון מעץ השדה.

ואתה תחיה ממנו לאחר שתכבוש את העיר. לפיכך לא תשחית

התורה מלמדת אותנו להיות תמיד, אפילו בעת הכנות למלחמה בבחינת

"איזהו חכם –הרואה את הנולד", ולא להביט רק על הצורך העכשווי והתועלת המיידית.

אל נהייה פזיזים להשחית את מה שאין צורך להשחית, שהרי לאחר כיבוש העיר נזדקק לעצים אלה.

ואיך זה מתקשר  למערכות יחסים?

שלום בית

"סוף מעשה במחשבה תחילה"..

כאשר מתעורר ויכוח בין בני הזוג, גם אם מתעורר כעס פנימי בגלל סיבה מוצדקת,

ורצון להטיח דברים קשים בגלל מחדל חמור או מתמשך,

 עדיין יש לזכור שיש חיים לאחר הוויכוח, ולהימנע ממילים בוטות וממעשים שאחר כך יהיה קשה לתקנם.

הוא הדין בחינוך ילדים, התפרצות זעם כלפי הילד רק בשביל לפרוק כעס ותסכול ,

לא רק שלא תועיל לחינוכו, אלא תזיק בטווח הארוך,

ותיצור תוצאה הפוכה מזו שציפינו לה, וגם עלולה לגרום לו חלילה לרצון להתרחק ולפרוק כל עול.

יש לזכור שהיעד בחינוך הוא: "חנוך לנער על פי דרכו"..

כלומר, האם הפעולה הזאת מובילה אל היעד – להקנות לילד ערכי התנהגות נכונים

שילוו אותו כקניין בנפשו לכל ימי חייו, או שבליבו נזרעו  זרעים שיגרמו לו לייחל ליום בו יעמוד ברשות עצמו ויעשה את ההיפך הגמור.

Published inבלוגהוריםזוגיותמשפחה